בדיקת מעלית הינה בדיקה תקופתית האמורה להתבצע במעלית אחת לחצי שנה, ומחוייבת ע”פ פקודת הבטיחות בעבודה (1970). הבדיקה חשובה לועד הבית, לכלל משתמשי המעלית ולחברת הניהול של הבניין.

רק אדם המוסמך לבדיקת מעליות יכול לבצע את הבדיקה התקופתית. חברת השירות אינה יכולה לבצע את הבדיקה בעצמה. ניתן להקביל את הבדיקה לטסט לרכב, ואת פעולת חברת השירות למוסך המטפל ברכב.

האחריות לביצוע הבדיקה מוטלת על בעל המעלית (בדר"כ ועד הבית). עליו ליצור קשר עם בודק מעליות מוסמך שיבצע את הבדיקה, אחת לחצי שנה.

לקבוצת ריפס מעליות בודקים ומהנדסים מוסמכים ואלפי לקוחות, ניתן לפנות אלינו בכל עת לתיאום בדיקה:
הערה: בדיקה ראשונה למעלית חדשה – מבוצעת ע"י מכון התקנים, אך זו בדר"כ מתקיימת לפני אכלוס הבניין ובאחריות החברה המתקינה את המעלית.

תפקידו של הבודק הוא לוודא שהמעלית בטוחה לשימוש – כלומר, כל מנגנוני הבטיחות עובדים בצורה תקינה וכנדרש ע"פ התקנים והוראות מפקח העבודה הראשי.

הבודק בדר"כ אינו מתעכב על דברים שאינם קשורים בבטיחות (כמו "כפתור מעלית מלוכלך" או "מעלית עושה רעש לדיירים בקומה העליונה" – למקרים אלו יש לפנות לחברת השירות.)

אחר הבדיקה, מפיק הבודק תסקיר עם פירוט ממצאיו. התסקיר נשלח לבעל המעלית, לחברת השירות ולמפקח העבודה האיזורי של משרד העבודה. כאשר הבודק מוצא שהמעלית מסוכנת לשימוש – הוא גם מחוייב להשבית אותה.

בתסקיר מפורטים הליקויים שמצא הבודק (אם ישנם), וכן פרק זמן לתיקונם. על חברת השירות לתקן את כל הליקויים שנמצאו בתסקיר.

למרבה הצער, לא תמיד תקפדנה חברות השירות לתקן את הליקויים במועד, ולכן כבעל המעלית עליך לוודא בעצמך שחברת השירות מתייחסת לתסקיר ומבצעת את התיקונים הנדרשים

בתסקיר הבדיקה ישנו סעיף מסקנות מיוחד, בו רושם הבודק אחת מהאפשרויות הבאות:
א. "אין התנגדות להפעלת המעלית" – כלומר, המעלית בטוחה לשימוש. אין זה אומר בהכרח שאין לבצע תיקונים מסויימים (כמפורט התסקיר) – אך ניתן להשתמש במעלית בבטחה.
ב. "אין התנגדות לשימוש במעלית" – בתוספת התניה. במקרה זה השימוש במעלית בטוח אבל בתנאי. התנאי הוא בדר"כ תיקון הליקויים שנמצאו בתוך פרק זמן מסויים. אם עבר פרק הזמן והתיקונים לא בוצעו – השימוש במעלית אסור. בכל מקרה, במקרים כאלו כדאי ומומלץ להתייעץ עם הבודק.
ג. "יש סיכון בהפעלת המעלית" – במקרה זה, הגיע הבודק למסקנה שהשימוש במעלית מסוכן. על הבודק להודיע מיידית לבעל המעלית, לחברת השירות ולמפקח העבודה שהמעלית אסורה לשימוש, ולהשבית את המעלית בעצמו. תסקיר כזה מסומן בחותמת אדומה ובולטת "אסור לשימוש".

במקרה כזה חל אסור להשתמש במעלית עד לתיקונה.
איך תדע שהמעלית תוקנה כנדרש? למרבה הצער לא תמיד תדע. 
הרבה פעמים חברת השירות מפעילה את המעלית – מבלי שהתיקונים הנדרשים בוצעו (מסיבות שונות כגון הצעות מחיר שלא אושרו ע"י הוועד, אי הבנה וכו') – זהו מצב מסוכן!

כבעל המעלית יש לך אחריות (מוסרית וחוקית) למנוע את הפעלת המעלית עד לאחר תיקונה – דרוש מחברת השירות מכתב המאשר שהליקויים במעלית תוקנו, ועד אז אל תאפשר שימוש במעלית. נכון … המעלית חשובה ואפילו קריטית לחיי היום יום – אבל בטיחות מעל הכל!

בנוסף, סביר להניח שימים לאחר הבדיקה תקבל צו בטיחות ממפקח העבודה האיזורי .

לא!
מסקנות הבדיקה נרשמות אך ורק בתסקיר הבדיקה. המדבקה הצהובה אינה מאשרת את תקינות ו/או בטיחות השימוש במעלית. כל תפקידה הוא לציין מתי התבצעה הבדיקה האחרונה, ומהו התאריך האחרון לבדיקה הבאה.
בהחלט יכול להיות מצב בו במעלית ישנה מדבקה מעודכנת – אך המעלית אסורה לשימוש

במדבקות של "ריפס מעליות" ישנו QR CODE הניתן לסריקה ע"י טלפון חכם. סריקת הקוד תוביל לאתר המפרט את הליקויים שנמצאו במעלית, ומסקנות הבדיקה (מעיין תסקיר מקוצר), כמו כן יתריע האתר באם המעלית קיבלה צו בטיחות.

מפקח העבודה האיזורי הינו עובד ציבור מטעם משרד העבודה האמון על הבטיחות בתחומים שונים – כולל בטיחות במעליות. המפקח מקבל את סמכויותיו מכח "חוק ארגון הפיקוח על העבודה (1954)". נכון לעכשיו ישנם 4 מפקחים  איזוריים (מחוזות דרום, צפון, מרכז וירושלים), כולם עובדים תחת מפקח העבודה הראשי.

כאמור, המפקח האיזורי מקבל את כל תסקירי הבדיקה של כל המעליות במחוז עליו אחראי, ובסמכותו להוציא "צו בטיחות" בהתאם לנכתב בתסקיר. "צו בטיחות" משמעותו איסור שימוש במעלית. בצו עצמו יפרט המפקח את התנאים לביטול הצו – ברוב המקרים ידרוש המפקח בדיקה נוספת של הבודק המוסמך (שים לב – אותו בודק מוסמך שאסר על השימוש במעלית מלכתחילה) וזאת לאחר ביצוע התיקון ע"י חברת השירות. לעיתים יסתפק המפקח באישור בכתב מטעם חברת השירות שהליקויים תוקנו. בצו הבטיחות גם מפורטים עיצומים וקנסות באם לא יבוצע הנדרש בצו.

לעיתים, למרבה הצער, חברות השירות מתעלמות מצו הבטיחות ופשוט מפעילות את המעלית (ועוברות על החוק) – כבעל המעלית אל תיתן לזה לקרות! זהו מצב מסוכן!

נשאלת השאלה איך חברות שירות מרשות לעצמן לעבור על החוק? שאלה טובה! והתשובה – כי הן יכולות. כרגע החוק אינו מאפשר הטלת קנסות על חברות השירות אלא רק על בעל המעלית. יתכן שמצב זה ישתנה בקרוב.

קיבלת צו בטיחות – השימוש במעלית אסור עד לביטול הצו – דאג לקיום הדרישות המופיעות בצו כדי לבטלו

מפקח העבודה האיזורי רשאי להוציא "צו שיפור" למעלית. צו השיפור מחייב את בעל המעלית לדאוג לתיקון המעלית (ע"פ המפורט בתסקיר הבדיקה) עד לתאריך מסויים. במקרה כזה ניתן עדיין להשתמש במעלית, אך יש לדאוג לתיקונה עד לתאריך האמור. "צו השיפור" יוצא בדר"כ לאחר שאצל מפקח העבודה התקבל תסקיר בו ליקויים שחוזרים על עצמם (כלומר – הופיעו גם בתסקירים קודמים) ושאינם מסכנים את המשתמשים במעלית באופן מיידי – ליקויים בהם חברת השירות ו/או בעל המעלית לא טרחו לטפל.

הזנחה של מכלולי המעלית בתקופה הראשונה לחייה, או בכל תקופה אחרת, תגרור בעיות רבות בהמשך הדרך.

כמו כל רכב- יש במעליות חלקים ורכיבים רבים הנסתרים מעיני הנוסעים והן דורשות שכלל רכיביהן יהיו מכוילים, נקיים, תקינים ומוכנים לפעולה.

כל רכיב שאיננו עומד בדרישות אלו עלול לגרום לתקיעת המעלית במקרה הטוב, ולנזק לטווח ארוך או לסכנה בטיחותית במקרה הרע.

וכמו כל רכב אוטונומי- מי שמבצע למעלית סקר עומק- צריך להיות מקצועי מאד, ולהכיר את הדגם הספציפי כדי להכיר את מצבם הנדרש של כלל רכיביו. 

במקרים רבים מתבצע שימוש במעלית הנוסעים של הבניין בתהליכי סוף הבניה- לאחר סיום השלד ופירוק מעלית הבנייה החיצונית. מעלית זו נשחקת משמעותית ובמהלך המסירה חייבת לעבור שיפוץ להחזרה למצבה החדש. 

ליקויים רבים יכולים להתרחש בשלבי בניית פיר המעלית והתקנתה.

התהליכים הללו אינם שקופים לקבלן וליזם, ואם לא נבדקים לעומק לפני מסירת המעלית או בצמוד לכך- יגררו תקלות רבות במעליות כבר בחודשים הראשונים לחייהן ואף בהמשך, מה שעלול לגרום לתלונות רבות ואף תביעות מצד רוכשי הנכסים.

חברות בדק בית רבות מבצעות בדק למעליות במסגרת שירותיהן, אך ברוב המקרים הבדק איננו מבוצע על ידי מהנדס בודק מוסמך, אלא על ידי גורם אחר, ללא הסמכה רשמית.